עד 120 - לא כל המומחים מומחים בהכל

[פורסם בכלכליסט ביום 3.3.2023]

לגל העצומות, המכתבים, הפניות הפומביות וגילויי הדעת כנגד ההפיכה המשטרית (או "הרפורמה המשפטית" בפי תומכיה) נוספה בימים האחרונים גם קריאה בעד רפורמה משפטית, חתומה על-ידי כ- 120 פרופסורים ופרופסוריות (אם כי מספר הפרופסוריות כמספרן של אצבעות כף יד אחת). הפרופסורים החתומים על הקריאה מציגים עצמם כ"אנשי אקדמיה בכירים", אך רובם ככולם, אינם פרופסורים בתחומים רלבנטיים לתוכן הקריאה – מספר המשפטנים החתומים דומה למספר הנשים, וגם לתחומים קרובים (פילוסופיה פוליטית, נאמר, או כלכלה פוליטית) אין כמעט כל זכר.

כמובן, איננו מלינים על האופן שבו מבקשים פרופסורים אלה לעשות שימוש בזכות לחופש הביטוי. ואנו שמחים על כך שגם אנשי אקדמיה מתחומים רחוקים מגלים מעורבות בסוגיות שעל סדר יומנו הפוליטי. גם איננו רואים פגם בכך שהם חותמים על קריאה כזו תוך שימוש בתאריהם האקדמיים, גם כשלתחומם האקדמי אין ולא כלום עם תוכן הטקסט שעליו הם חותמים. חתימה כזו – גם אם לעתים יש בה כדי להטעות – מוגנת תחת תפיסות סבירות של חופש ביטוי בכלל, וחופש אקדמי בפרט.

בכל זאת אנו מבקשים להצביע על שתי השלכות חשובות של העובדה שהחותמים רחוקים מאוד ממומחיות רלבנטית (ובכל זאת הקריאה משווקת כקריאה של פרופסורים). ראשית, כמובן, בעוד שעמדותיהם של מומחים/ות הן לעתים קרובות מידע רלבנטי – מידע שמי שאינו מומחה ומבקש לגבש עמדה בסוגיה מורכבת ראוי שיתחשב בו, מידע שיהיה זה בלתי רציונאלי להתעלם ממנו – עמדותיהם בעניין מסויים של מומחים לעניין אחר אינן נושאות משקל רציונאלי שכזה. בדרך כלל אנחנו נועצים במומחים – רופאה מומחית, נאמר, בתחום שבו יש לנו בעיה רפואית – משום שסביר להניח שהיא יודעת יותר על התחום הרלבנטי מאיתנו, שהיא מבינה אותו באופן עמוק יותר, שאבחנותיה מדוייקות יותר, שסיכוייה להגיע לאמת גבוהים יותר. אבל כל הטעמים הללו להסתמכות על מומחים חלים רק כשמדובר, כמובן, במומחה לתחום הרלבנטי. אם אתה ניצב בפני בעיה רפואית, גם אם לנו – משפטנים – יש עמדה בעניין, ראוי שתתעלם ממנה, ועל כל פנים שלא תחשוב עליה כשקולה לעמדותיהם של רופאים/ות מומחים/ות בתחום, גם אם התארים האקדמיים שלנו מרשימים לא פחות משלהם. באופן דומה, אין לייחס משקל לטקסט של 120 הפרופסורים הללו בהסתמך על מומחיותם בתחומים אחרים, ועל כל פנים, אין לייחס לו משקל דומה למשקל עמדותיהם של מומחים בתחומים רלבנטיים.

הנקודה הראשונה הזו – לעמדותיהם של מומחים יש חשיבות מיוחדת רק בתחומי מומחיותם – אמורה להיות מובנת מאליה. מה שמביא אותנו לנקודה השנייה שחשוב להבחין בה כאן. מהי המטרה של ניסוחו של מסמך כזה, של קיבוצם של פרופסורים מתחומים שונים, מן הגורן ומן היקב, ושל מסגור המסמך כמסמך שחתומים עליו 120 פרופסורים, אף שלכמעט כולם אין מומחיות קרובה כלל? המטרה של מסגור כזה היא ליצור תחושה של מחלוקת בקרב מומחים. המטרה היא ליצור אצל קוראים שאינם מעמיקים בתחומי המומחיות של הפרופסורים המכובדים את התחושה שיש מומחים מכובדים בשני צידי המחלוקת הנוכחית – מה שאמור אולי להרגיע, להקטין מעצמת הסכנה, ואולי לדכא התנגדות. אבל את העיוות הזה יש להדוף. בקרב המומחים/ות למשפט חוקתי וציבורי, בקרב אנשי/נשות הסגל בפקולטות למשפטים ברחבי הארץ, עמדות ידידותיות לצעדים המוצעים עכשיו נדירות ביותר. אנחנו, למשל, משתייכים לפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה – פורום שמאגד גם הוא כ 120 אנשי אקדמיה בכירים, אלא שכולם מומחים/ות בתחומים רלבנטיים לדיון שעל הפרק. הנסיון לגזור גזירה שווה בין מספר רב של מומחים בנושא למספר רב של אנשים שבינם לבין הנושא אין ולא כלום מגוחך על פניו. גם בפורום שלנו יש אי הסכמות רבות – מאות הודעות מדי יום בקבוצת הווטסאפ הרלבנטית, גרסאות רבות של כל מסמך ונייר עמדה שמוציא הפורום, וכולי – ובכל זאת, כמעט לכל המומחים שבאמת מבינים בתחומים הרלבנטיים ברור ש"הרפורמה" מהווה סכנה חוקתית ומשטרית חמורה.

ומה על הקבוצות המקצועיות הרבות שהצטרפו למאבק בהפיכה? הרופאים/ות, נשות/אנשי בריאות הנפש, נשות/אנשי החינוך, כלכלנים/ות, נשות/אנשי הייטק? האם להם יש מומחיות רלבנטית? חלק מהמאבק של קבוצות אלה הוא פשוט מאבק אזרחי, שכם אל שכם עם אזרחים אחרים, כנגד השחתת הדמוקרטיה הישראלית. במאבק כזה, אין לקבוצות אלה יתרון יחסי של מומחיות. אבל לעתים קרובות הקבוצות הללו מבקשות להזהיר את הציבור מהשלכות חמורות של הצעדים המוצעים על התחומים בהם יש להם מומחיות – על מערך הבריאות, על מערך בריאות הנפש, על הכלכלה, וכולי. או אז, יש להם כמובן יתרון מומחיות כבד משקל.

ל 120 הפרופסורים שחתמו על התמיכה ברפורמה אין שום יתרון של מומחיות – לא כללית, ולא ספציפית, לגבי השלכות מסויימות של הרפורמה. הנסיון לעשות שימוש בקריאתם כדי לייצר מצג שווא של מחלוקת סבירה בין מומחים ייכשל. גם את הנסיון לרדד את ערכה של המומחיות ככלל יש לדחות. לאור האמור לעיל אין זה מפתיע, אם כן, שעצומה זו מתיישבת עם חלק ממהלכיה של הקואליציה, כגון בעניין מינוי שופטים ויועצים משפטיים, המבקשים לזלזל במומחיות רלבנטית, ולהמיר מומחיות ומקצועיות בפוליטיזציה.