בין מתן תורה למתן מדע: שימוש עברי ל"אסרו חג"
(פורסם ב YNET ב 21.05.2018)
אסרו חג שבועות הוא מועד עקר בלוח השנה העברי, שרצוף ב"חגים" חדשים מקדמי תודעה חברתית. ריענון לוח השנה העברי באמצעות הוספת יום המדע ייצור רצף היסטורי, תרבותי ודתי בין חג השבועות המכונה גם "יום מתן תורה" - לבין יום המדע
ללוח השנה חשיבות רבה בתרבויות האנושיות בעיצוב התודעה של האדם והחברה. בעבר הרחוק לוח השנה התכתב היטב עם תפיסות אסטרונומיות, דתיות או חקלאיות, הן בפרספקטיבה היסטורית (זיכרון) והן בפרספקטיבה אקטואלית. תפיסה זו של לוח השנה רווחת, בעוצמה נמוכה יותר, גם בימינו אלה וזאת לצד תופעה שהולכת ומתרחבת של רענונו ו"עדכונו" תוך הדגשת אופיו הפונקציונלי כסוכן שינוי. עדים אנו בשנים האחרונות לשימוש גובר בלוח השנה כדי לקדם תודעה חברתית ליעדים הנושאים, בדרך כלל, אופי אוניברסאלי ואקטואלי. כך, למשל, "יום האישה", "יום המשפחה", "יום כדור הארץ" והרשימה ארוכה מאוד.
במובנים רבים לוח השנה מתגלה לעיתים מזומנות כאפקטיבי יותר בהטמעת נושאים חדשים בתודעה החברתית בהשוואה, למשל, ליכולת ההטמעה של המערכת החינוכית או מערכת המשפט. למותר לציין שלא שורר משטר שוויוני בין ימי הלוח השונים ולכל יום יש משקל שונה בהתאם למאפייניו. תופעה זו בולטת, למשל, בלוח עברי במשמעותו ההלכתית: אינה דומה השבת ליום הכיפורים, למועד או לחולו של המועד. זאת, על אף שכל הימים הללו מופיעים בלוח השנה העברי.
היעדר השוויוניות מעניק גמישות רבה ללוח השנה ומאפשר את העצמת הגיוון בין ימיו השונים. הימים החדשים שהוכנסו ללוח השנה משקפים בראש ובראשונה סדר יום חדש בחברה האנושית ומעצימים, כאמור, את התודעה והזהות, במישור החברתי, הפוליטי, הכלכלי והתרבותי של נשואי ימים אלה. גיוונו של הלוח השנה שוחק במידה רבה את השגרה הליניארית המאפיינת אותו ומעניק לו מימד חווייתי מרענן, יצירתי ומאתגר.
כאשר משקיפים על הגיוון המרענן בהקשר של לוח השנה העברי, אנו מגלים כי נוצר תמהיל מרתק של איזונים וגשרים בין עולמות. כך, למשל, בין ה"דתי" לבין ה"חילוני"; בין האוניברסלי והגלובלי לבין המקומי, בין ההווה לבין העתיד ולבין העבר, בין מוניזם לבין פלורליזם. האתגר הגדול של ריענון הלוח העברי טמון בעיקרו בחוטים הדקים הקושרים ומחברים את ימיו השונים של לוח השנה לכדי מארג תודעתי כבד משקל המשתרע בין עולמות מגוונים.
אני בדעה כי לנוכח חשיבותה של ההשכלה מן הראוי הוא כי יהיה לה ביטוי בלוח השנה ובוודאי בלוח השנה העברי. משבר ההשכלה הגבוהה בישראל מהווה איום קיומי ותרבותי חמור לעם היושב בציון שממנו אמורה לצאת תורה ודעת. ירידת קרנה (וקרנותיה) של ההשכלה הגבוהה, שהמדע ניצב במרכזה, פוגעת בכל מגזרי החברה הישראלית, ומהווה סטייה בולטת מתרבותו של העם היהודי שבמרוצת הדורות היה רווי באהבה והערכה רבה לחוכמה ודעת.
למדע לגווניו, כולל מדעי החברה והרוח, תפקיד חשוב ביותר בכינונה של חברה ראויה. לשחיקה זו של ההשכלה הגבוהה גורמים רבים ומגוונים, ודי אם נאזכר בקצרה את הפוליטיקה והפוליטיזציה של המדע בשני הקשרים: ראשית, המדע, כולל מדעי הטבע, איננו חף מהיבטים פוליטיים במובן העמוק של "פוליטיקה". שנית, וזה העיקר - פוליטיקאים רבים מכל קצות הקשת הפוליטית הישראלית, עושים שימוש לרעה במדע בזירה הפוליטית, במובן הרדוד של "פוליטיקה".
נציין כי הפוליטיזציה של המדע משחקת לידיהם של אלה המבקשים להותיר את החברה הישראלית נבערת מדעת. פוליטיזציה זו באה לבידי ביטוי, בין היתר, בשחיקת הקצאת המשאבים הכלכליים למדע ולהשכלה הגבוהה במסגרת סדרי העדיפויות התקציביים.
בישראל נקבע יום המדע הישראלי, המתמקד בעיקרו במדעי הטבע ובטכנולוגיה, ל-14-16 למרץ. אונסקו קבע את ה-10 לנובמבר כ"יום המדע למען השלום והפיתוח". אני מציע לקבוע את יום המדע או יום המדע וההשכלה מיד לאחר חג השבועות, ביום המכונה במקורותינו "אסרו חג" של חג השבועות, החל היום (ב').
יום זה, שעדיין לא תפוס באירועים או ב"חגיגות" המאפיינים את ימי האסרו חג של הרגלים האחרים, ממתין בסבלנות ובצניעות, כמעט בהיחבא, לכך שהחברה בישראל תטעין אותו במשא ובמטען ראויים. יש לציין שהאסרו חג של שבועות לא זכה לתכנים מיוחדים גם בקהילות דתיות או מסורתיות. המרחב הציבורי לא נתן אפוא משמעות מיוחדת ליום זה בהשוואה לימי החול האחרים, למעט אי קיום לימודים במערכת החינוך. למותר לציין שדיסוננס זה מבקש תיקון.
ריענון לוח השנה העברי באמצעות הוספת יום המדע ייצור רצף היסטורי, תרבותי ודתי בין חג השבועות המכונה גם "יום מתן תורה" לבין יום המדע. יש לזכור שתוכנו החווייתי של חג השבועות, בהקשרו הדתי ובהקשרו התרבותי וההיסטורי, עבר טרנספורמציה מחג שנטוע בתרבות חקלאית (חג הקציר, חג הביכורים) לחג מתן תורה, שמתכתב היטב עם תרבות של דעת בדמות לימוד תורה. תמורה זו מהווה השתקפות של מהלך רחב יותר ששינה לחלוטין את ההיסטוריה והתרבות היהודית.
בעשורים האחרונים ניתן להבחין בתמורה זו גם בציבוריות הישראלית הכללית. המופע החקלאי של חג הקציר, שבעבר רווח בחלקים מסוימים בחברה הישראלית, הצטמצם משמעותית לטובת ערבי לימוד - "תיקון ליל שבועות" - הקשורים בטבורם לתופעה הרחבה של "ארון הספרים היהודי", והמנותק מהמימד ההלכתי והדתי של "תיקון ליל שבועות" הקלאסי המוכר מדורי דורות.
תוכנם האקטואלי של חג השבועות ויום המדע יוצרים אפוא רציפות תאריכית אינטגרטיבית ומאתגרת בהקשרים תרבותיים, דתיים ומגזריים רבים. היא תיצור פלטפורמה דו-יומית לעיסוקים מדעיים והשכלתיים מכל מין וסוג שהוא, ובכללם, כמובן, לימוד תורה.
כדי להעניק תכנים ליום המדע, מוצע לקיים בהם אירועים שונים שמטרתם הנגשת המדע והשרשתו בחברה הישראלית. ההנגשה וההשרשה האמורות מעמיקות את התרבות הדמוקרטית בכללותה באמצעות העצמת הדמוקרטיזציה של המדע.
אירועים אלה יכללו, למשל, פתיחת שערי הקמפוסים של האוניברסיטאות ומכוני המחקר ("מגדלי השן" למיניהם) לציבור הרחב; תינתנה בהם הרצאות בדיסציפלינות שונות המיועדות לציבור הרחב על גווניו השונים ולא רק ליודעי חן וסוד; גם הישיבות תהיינה פתוחות לציבור הרחב (אם תחפוצנה בכך); מוזיאוני המדע יהיו פתוחים לכל ללא תשלום; הימים הפתוחים של האוניברסיטאות השונות יתקיימו בימים אלה; סטודנטים יזכו להנחות שונות (תחבורה ציבורית, מופעי תרבות וכיוצא באלה) מעבר להנחות הרגילות; יום הסטודנט הנהוג במוסדות להשכלה גבוהה אף הוא יועתק ליום זה; פרסים חשובים (למעט פרס ישראל) יוענקו באסרו חג של שבועות.
מכיוון שמערכת החינוך שובתת ממלאכה ביום זה, עשויים תכני יום המדע להוות חלופה מצוינת לבילוי (והקלה להורים). עיגונו של יום המדע בלוח השנה העברי תביא אפוא לחיזוק הנוכחות של המדע במרחב הציבורי בישראל, ויהיה בכך משום תרומה משמעותית להעצמת חשיבות המדע בתודעה הציבורית והאישית.
