מסלול התנגשות עם הקהילה הבינלאומית

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם נגד ההתנחלויות תעניק רוח גבית ליוזמות אחרות המיועדות להעניש את ישראל.

החלטה מס׳ 2334 שנתקבלה בערב יום שישי האחרון (23.12.16) במועצת הביטחון לפי פרק 6 למגילת האו״ם (שאינו כולל אפשרות להטלת סנקציות מטעם המועצה) אינה משנה באופן ישיר ומידי את מצבה המשפטי של ישראל בזירה הבינלאומית. גם לפני קבלת ההחלטה, העמדה המקובלת באו״ם ובקרב רוב מוחלט של המומחים למשפט בינלאומי בארץ ובעולם הייתה כי מפעל ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון אינו מתיישב עם מעמד השטחים ככאלה המצויים במשטר משפטי של תפיסה לוחמתית (היינו מנוהלים על-ידי ישראל כשטחים כבושים), וכי קיים קושי משפטי ממשי בכל הקשור למעמד השכונות הישראליות במזרח ירושלים (לגביהן אמנם הוחל הדין הישראלי בעוד שהקהילה הבינלאומית רואה בהן גם כן שטח כבוש). למעשה, מועצת הביטחון כבר חיוותה את דעתה בעבר כי ההתנחלויות אינן חוקיות וכי הבניה בשטחים ובמזרח ירושלים מהווה הפרה בוטה של אמנת ג׳נבה רביעית, וגם בית הדין הבינלאומי בהאג קבע כבר כי הקמתן של ההתנחלויות מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי. לכן, ספק אם הניסוח המעט שונה בו בחרו הפעם מנסחי ההחלטה על מנת לתאר את אי החוקיות – ״הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי״ – משנה דבר מה מבחינת מעמדן המשפטי של ההתנחלויות. עיקר הנזק למדינת ישראל מבחינה זו טמון בעיתוי של ההחלטה: היא מתקבלת במקביל לתהליך הבדיקה המקדמית שמבצעת התובעת הכללית של בית הדין הפלילי בהאג ביחס לתלונות הפלסטינים על הפרת חוקת רומא, לרבות הפרת הסעיף האוסר על העברת אוכלוסייה במישרין או בעקיפין לשטח כבוש (סעיף זה המכונה, סעיף ההתנחלויות, הנו הסעיף שבגינו הצביעה ישראל נגד החוקה כולה), ויש להניח כי החלטת מועצת הביטחון תקל מאד על התובעת לעבור משלב הבדיקה לשלב החקירה, ובהמשך לשלב הוצאת כתבי אישום וצווי מעצר נגד בכירים ישראלים. מבחינה זו, תחזיתו של ראש הממשלה כי חוק ההסדרה עשוי להוביל את שרי הממשלה להאג, עלולה להתברר כנבואה המגשימה את עצמה עוד לפני אימוץ חוק ההסדרה עצמו (יש לציין כי המבוא להחלטה 2334 מזכיר מפורשת החרמת רכוש פלסטיני כאחת מעובדות הרקע שהובילה להחלטה).

סכנה חמורה אחרת לישראל הטמונה בהחלטה 2334 מצויה בפסקה 5 להחלטה הקוראת למדינות האו״ם להבחין בהתקשרויותיהן הרלוונטיות (in their relevant dealings) בין שטחי ישראל לבין השטחים שנכבשו בשנת 1967. פיסקה זו מתכתבת עם החלטה L39 של מועצת זכויות האדם מחודש מרץ 2016, המבקשת מנציב זכויות האדם של האו״ם להכין רשימה של גופים עסקיים התורמים לביסוס התנחלויות הישראליות בשטחים, לרבות חברות בניה, שירותי תחבורה, בנקים המסייעים למימון בניה ועסקים בשטחים, תאגידים בבעלות מתנחלים שרווחיהם משמשים לביסוס ההתנחלויות ועוד. ניתן לפרש את החלטה 2334 כמבטאת תמיכה רחבה בכיוון הפעולה שמתווה החלטה L39 (אשר התקבלה במועצת זכויות האדם בלא תמיכת מדינות אירופה, אשר נמנעו בהצבעה), וכי היא תעודד מדינות לאמץ צעדים שיבטיחו כי התקשרויותיהן עם גופים ישראלים לא ישמשו במישרין או בעקיפין לתמיכה בפעילותן בשטחים. דבר זה עשוי להוביל במוקדם או במאוחר להצבת דרישה מגופים ישראלים להימנע כליל מלפעול בשטחים או ליצור ״חומה סינית״ בין פעילותם בישראל לפעילותם בשטחים כתנאי להתקשרות עם מדינות זרות (ברוח זו, האיחוד האירופי כבר היום דורש מאוניברסיטאות ישראליות להצהיר כי כספי מחקר אירופיים לא ישמשו לפעילות בשטחים ואינו מאפשר ליצואנים ישראלים הפועלים מהשטחים ליהנות מתנאי הסחר המועדפים בין ישראל לאיחוד). יש גם להניח כי מספר לא מבוטל של תאגידים זרים הפועלים מול גופים עסקיים בישראל והחוששים בעצמם מפני תביעות משפטיות או ביקורת ציבורית יאמצו מדיניות דומה (פרשנות כזו הובילה כבר בשנת 2014 קרנות הפנסיה ההולנדיות למשוך השקעותיהם מבנקים ישראלים הפועלים בשטחים). לבסוף, סביר כי החשש מפני כניסה לרשימה שחורה ירתיע תאגידים זרים, כגון חברות תחבורה וחברות המוכרות ציוד הנדסי, מפני עריכת עסקים בישראל הכרוכים גם בפעילות בשטחים (כגון הפעלת הרכבת הקלה בירושלים).

מכאן, איפוא, שמשמעותה העיקרית של החלטה 2334 אינה בשינוי המצב המשפטי ביחס לחוקיות ההתנחלויות, אלא במתן ״רוח גבית״ ליוזמות אחרות המיועדות להעניש את ישראל, את מנהיגיה ואת העסקים הפועלים בה, על מעורבותם במפעל ההתנחלויות. ההחלטה מדגישה את העובדה כי בנושא זה ישראל מצויה במסלול התנגשות עם הקהילה הבינלאומית כולה (זולת אולי הממשל האמריקאי החדש), וכי המחירים שהקהילה הבינלאומית תנסה לגבות ממנה על המשך הבניה בשטחים, כמו גם על יוזמות לשנות באופן חד צדדי את המצב המשפטי בהם, עשויים לעלות בצורה חדה בעתיד הנראה לעין. הדרישה המופיעה בפסקה 12 של ההחלטה, כי מזכ״ל האו״ם, ידווח בכל שלושה חודשים על יישום ההחלטה, מעידה על כך כי העניין אינו צפוי לרדת בקרוב מסדר יומם של הגופים הבינלאומיים.