מה בין נשות הכותל לפעילי הר הבית?
רבים מחברי הפרוגרסיביים מביעים לא אחת אהדה לנשות הכותל . נשות הכותל על פי העמדה הפרוגרסיבית המקובלת הן נשים אמיצות הנאבקות נגד חוגים חשוכים כדי לממש את אמונותיהן הדתיות. גם חברי החילונים מחללי השבת אוכלי השרצים ובועלי הנידות חדורי הערצה למחויבות הדתית של נשים הנאבקות באומץ בממסד הדתי כדי לממש את חירותן הדתית, לעטוף עצמן בטלית, להניח תפילין, לשאת ספר תורה ולקרוא בו על אף העמדה האורתודוכסית המתנגדת התנגדות נחרצת (ולעתים אלימה) לטכסים אלה.
רבים מחברי הפרוגרסיביים (ואפילו אלו שאינם פרוגרסיביים) מביעים התנגדות נחרצת לקבוצת פעילי הר הבית. פעילי הר הבית על פי העמדה המקובלת על האורתודוקסיה הפרוגרסיבית בישראל הם הוזים חשוכים, נביאי שקר המסכנים את עתידה של מדינת ישראל כדי לממש הזיות רומנטיות-משיחיות אשר יביאו עלינו במהרה את חורבן הבית השלישי. גם רבים מחברי הדתיים שומרי השבת והכשרות חדורי תיעוב לפונדמנטליזם הדתי של יהדות משיחית החפצה לקיים טכסים דתיים בהר הבית.
ואני הקטן באלפי מנשה מתבונן בחברי ושאלה קטנה (המלווה בתמיהה גדולה) בפי. מה בין נשות הכותל לפעילי הר הבית? מדוע אישה המניחה תפילין בכותל ראויה לאהדה ואילו עבדקן המניח אף הוא תפילין בהר הבית הוא הוזה משיחי? הרשו לי לבחון כמה תשובות אפשריות:
יש שיאמרו שפעילי הר הבית אינם כנים באמונתם והם חפצים לפגוע בחופש הדת של המוסלמים. ואכן חלק מן הפעילים בארגוני המקדש אינם מהססים לומר כי תכליתם היא להקים את בית המקדש על חורבות המסגדים. כזכור לפני מספר שנים נמצא גם סרטון המתעד את הפנטזיה של חורבן המסגדים. אין ספק שזו תכלית נפשעת שכן תפקידה של מדינת ישראל היא לאפשר חופש דת ליהודים ולמוסלמים כאחת. עם זאת תהיה זו טעות ליחס לכל פעילי הר הבית שאיפה להחריב את המסגדים ולבנות במקומם את בית המקדש. יש להניח כי רבים מפעילי הר הבית חפצים לקיים טכסים דתיים מבלי לפגוע בשכניהם המוסלמים. זאת ועוד גם אם רצונם האמתי הוא להחריב את המסגדים אין מקום לשלול מהם את הזכות לקיים את טכסיהם כרצונם. כזכור הזכות לחופש הדת כמו גם זכויות אחרות אינן מותנית ברצון הטוב של בעלי הזכות זו. גם הגנב זכאי להתפלל לאלוהיו וגם הרוצח זכאי להניח תפילין ולשמור שבת וכשרות.
אחרים יאמרו כי נשות הכותל אינן מסכנות את בטחון המדינה ואילו פעילי הר הבית מסכנים באופן ממשי את בטחון המדינה. נכון הוא שהחרדים המתנגדים לנשות הכותל השתמשו לא אחת באלימות כנגד נשות הכותל. ואולם האלימות החרדית מסוכנת פחות למדינת ישראל ממלחמת דת עם האסלם העלולה לפרוץ בעקבות תפילות בהר הבית.
אינני חולק על הערכה זו. הימים האחרונים תומכים אף הם בהערכה כי פעילי הר הבית עלולים להביא לנזק חמור ביותר לאינטרס ישראליים חיוניים. יתכן גם שסכנות אלה מצדיקות הטלת הגבלות על פעילי הר הבית. מקום שהגנה על חופש הדת מסכנת באופן מידי וממשי את הסדר החברתי יש אולי מקום להטיל הגבלות זמניות ומוגבלות על חופש הדת. ואולם גם אם יש מקום להטלת הגבלות על פעילי הר הבית אין מקום לעויינות כלפיהם. נהפוך הוא! יש להתנצל בפניהם כי בשל נסיבות מצערות דרישתם לחופש דת לא יכולה להתממש בשל פוטנציאל האלימות המגולם בה.
אני אינני חסיד של ריטואלים דתיים וגם אינני מבין את הדבקות של המאמינים בריטואלים אלה. עם זאת חופש הדת מחייב הגנה על הזכות לקיים ריטואלים אלה בין אם המדובר בנשים החפצות להניח תפילין ולהתייחד עם אלוהיהם ליד אבני הכותל ובין אם המדובר בחובבי המקדש למיניהם החפצים להתייחד עם אלוהיהם על הר הבית.
