עת לחתרנות משפטית
(רשימה זו פורסמה בהארץ 15.7.2011)
ההתנגדות העזה של משפטנים בכירים לחקיקת חוק החרם מעלה שאלות מורכבות על הקשר בין עקרונות יסוד של השיטה המשפטית לבין הערכים הפוליטיים המנחים את ההנהגה של מדינת ישראל. בהנתן ההרכב של הכנסת הנוכחית והערכים המנחים את חבריה מתחים אלה עשויים לסמן תחילתו של קרב בין ערכי היסוד הליברליים של המשפט שנתגבשו בשנות ה 90 לבין הערכים הפוליטיים הדכאניים והכוחניים המנחים את הפוליטיקה הישראלית העכשווית.
במדינות מתוקנות בהם הערכים המנחים את ההנהגה הפוליטי הם ערכי שיויון וחירות יכול וצריך המשפט לשרת את המטרות הפוליטיות של ההנהגה. מתחים בין המשפטן לפוליטיקאי עשויים לצוץ לעתים ואולם מתחים אלה הם נדירים ובדרך כלל ניתנים לפתרון. המשפטן יכול להתמרמר על ניסוח קלוקל או רשלני של סעיף או תקנה. התמרמרות זו עשוייה להתפש (בצדק או שלא בצדק) כקטנונית ופורמליסטית. אלא שבסופו של יום המשפטן יציע ניסוח חלופי אשר יתן מבע זהיר יותר, מדוייק יותר ומקצועני לרצון ולערכים הפוליטיים של החברה יהא תוכנם אשר יהא.
מכאן גם התפישה המקובלת במדינות ליברליות לפיה המשפט איננו אלא כלי שרת של הרצון הפוליטי. למשפטן אין רצון או ערכים משלו. כמו שחקן התיאטרון אשר יכול בכל רגע ורגע ללבוש מסכה חדשה כך גם המשפטן יכול וחייב לנסח בלשון מהוקצעת ודייקנית את הרצון הפוליטי של אדוניו. אדון זה יכול שיהיה שמרן או ליברל, חסיד השוק החופשי או סוציליסט, קוסמופוליטן או פטריוט.
אלא שבשעת משבר המשפטן הצייתן המתרגם למילים את הרצון הפוליטי של אדוניו חייב למרוד ביעודו המשפטני-טכנוקרטי. מרד זה הוא אפשרי וגם נחוץ כאשר הערכים הפוליטיים המנחים את החברה מתנגשים עם הערכים הפנימיים של השיטה המשפטית. אין כמו ישראל של היום כדי להדגים את האופן בו ההנהגה הפוליטית מקדמת בכוחניות נטולת מעצורים ערכים שאינם מתיישבים עם ערכים פנימיים של המשפט כמו שלטון החוק, שוויון בפני החוק וחירות בפני דורסנות שלטונית נטולת מעצורים.
ההתבטאויות המעודנות של היועץ המשפטי של הכנסת מר איל ינון לפיהם סעיפים בחוק החרם מובילים אותו "אל עבר אי החוקתיות ויתכן אף מעבר אליו" הם אינדיקציה לקונפליקט אמיתי מהותי ולא טכנוקרטי בין המשפטן המקצוען לבין הרצון הפוליטי והערכים המנחים את ההנהגה הפוליטית. אי החוקתיות של חוק החרם איננה פונקציה של ניסוח רשלני או טעות סופר. לאמיתו של דבר את הרצון הפוליטי העומד מאחורי החקיקה הזו לא ניתן לנסח בלשון אשר תתיישב עם עקרונות היסוד של שיטה משפטית נאורה. הקושי של מר ינון איננו קושי טכנוקרטי; זהו קושי מהותי לתרגם רצון פוליטי שאיננו ניתן לתרגום ללשון המשפט.
במאבק בין המשפטן לבין הפוליטיקאי הפוליטיקאי ינצח ללא ספק. ואולם חובתו של כל משפטן ישראלי בין אם הוא עובד מדינה, אקדמאי או איש המגזר הפרטי להבין כי תפקידו של המשפטן בישראל נשתנה ללא הכר. אסור לו למשפטן לשרת את ערכיה של הפוליטיקה הישראלית. תפקידו של המשפט כיום בישראל הוא חתרני –לסכל לעכב להשהות את הברוטליזציה של הפוליטיקה הישראלית.
