מחוץ לחוק? מותו של בן-לאדן בראי המשפט הבינלאומי
השבוע (בו צויין בישראל יום השואה) הלך לעולמו משה לנדוי, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר ישב בראש חבר השופטים במשפט אייכמן. להבדיל אלף אלפי הבדלות, מצא השבוע את מותו אוסמה בן לאדן אשר נורה למוות במהלכה של פעולת קומנדו שביצע צבא ארה"ב בשטח פקיסטן. בניגוד לפרסומים הראשונים בעניין, כעת נראה כי בן לאדן נורה בנסיבות בהן הוא לא היה חמוש, ולא ברור אם נשקפה ממנו סכנה מיידית ומוחשית לחיי החיילים האמריקאים.
אם אכן יתברר כי בן לאדן הוצא להורג בלא משפט, בנסיבות בהן ניתן היה לעצרו, או אז הריגתו מהווה הפרה של הדין הבינלאומי. האם זה משנה כלל? האם הפגיעה בזכויות האדם של ארכי-טרוריסט כבן-לאדן מקוממת מבחינה מוסרית? האם היא שגויה מבחינה פוליטית?
ההשוואה בין הריגתו של בן-לאדן בפקיסטן לבין העמדתו לדין של אייכמן בישראל בבית המשפט המחוזי בירושלים - משפט שהשנה מלאו חמישים שנה לעריכתו - מספקת לנו פרספקטיבה מעניינת לדיון בנושא תפקיד המשפט בהתמודדות עם נציגיו של "הרוע המוחלט". כמו ראשי אל-קעאדה, גם בכירי השלטון הנאצי נחשבו בשעתו ל"בני מוות", ומדינאים בכירים כצ'רצ'יל, סטאלין ומורגנטאו תמכו בהוצאתם להורג בלא משפט. עם זאת, בעלות הברית, ומאוחר יותר - בפרשת אייכמן, גם מדינת ישראל - בחרו להעמיד לדין את פושעי המלחמה העיקריים ולא להרגם באופן חוץ-משפטי. החלטה זו, התבררה במרוצת השנים כהחלטה נבונה. היא הדגישה את ההבדל בין מדינות חוק למדינות שהוציאו עצמן אל מחוץ לחוק, היא העניקה תוקף מוסרי לנצחון הצבאי של בעלות הברית ולהענשת הצד המפסיד במלחמה, והיא הקטינה - כך יש להניח - את מימדי הכחשת השואה (ושאר פשעי המלחמה הנאצים).
אם אכן יתברר כי הריגתו של בן-לאדן היתה נגועה באי-חוקיות הדבר עלול להעיב על ההישג הצבאי המרשים של הנשיא אובמה, ולפגוע בלגיטימציה של המאבק האמריקאי בטרור - לפחות בעיני קהלים מסוימים (בעיקר בעולם המוסלמי). בסופו של יום, המאבק בטרור מתנהל לא רק במישור המבצעי, אלא גם במישור הסמלי, ומבחינה זו הריגתו של בן-לאדן בנסיבות העשויות להתברר כנגועות באי-חוקיות עלולה לייצר סמל פוליטי רב-עצמה שיזין את המשך המאבק במדינות המערב.
להגנתו של אובמה יש לציין כי משפטים של פושעי מלחמה, לרבות משפט אייכמן, מעלים בעצמם סוגיות פוליטיות ומשפטיות מורכבות. יתר על כן, נראה כי באקלים הפוליטי הקיים היום בארה"ב בו קיימת התנגדות רבת עוצמה לשפיטתם של טרוריסטים בבתי משפט אזרחיים, ובאותה העת גם התנגדות של ציבורים אחרים למשפטים צבאיים, הריגתו של בן-לאדן חסכה לממשל האמריקאי "כאב ראש" משמעותי. עם זאת, דמוקרטיה המכבדת זכויות אדם נבחנת בין היתר באופן בו היא מתייחסת לגרועים באוייביה, בתנאים קשים ומאתגרים. במבחן זה - מבחן בו ישראל עמדה בהצלחה בפרשת אייכמן - פרשה בה היא הפגינה את יכולתה להעניק משפט הוגן לפושעים נאצים, ייתכן ויתברר כי ארה"ב לא עמדה בסופו של דבר. למסקנה זו עלולות להיות, בין היתר, השלכות על יכולתה של ארה"ב להטיף מוסר למדינות אחרות (כגון סין, לוב או סוריה) על האופן בו יש לנהוג ביחס ל"אוייבי המשטר".
